עובש בחדר הרחצה ובקירות הבית: איך מנקים נכון ומונעים ממנו לחזור
כתמים שחורים בפינות המקלחת ובקירות הם לא רק מטרד אסתטי. מה גורם לעובש, איך מסירים אותו בבטחה ומה ימנע את החזרה שלו.
כמעט בכל דירה בישראל מופיעים בשלב כלשהו כתמים שחורים או ירקרקים: בפוגות שבין אריחי המקלחת, בסיליקון שסביב האמבטיה, בפינת התקרה של חדר הרחצה או על קיר חיצוני שמאחורי ארון. החורף הלח באזור החוף, דירות ישנות עם בידוד חלש וחדרי רחצה בלי חלון יוצרים יחד תנאים נוחים במיוחד להתפתחות עובש. הניקוי עצמו בדרך כלל אינו מסובך, אבל מי שמסתפק בו בלי לטפל במקור הלחות יגלה שהכתמים חוזרים בתוך כמה שבועות. המדריך הזה מסביר איך לעשות את שני הדברים.
למה בכלל נוצר עובש
עובש הוא פטרייה שנבגיה נמצאים באוויר כל הזמן, בתוך הבית ומחוצה לו. כדי להתיישב ולהתרבות הוא זקוק לשלושה דברים: לחות, משטח להיאחז בו ומעט חומר אורגני, כמו אבק, שאריות סבון או צבע. מאחר שאת הנבגים אי אפשר לסלק מהאוויר, הגורם היחיד שבאמת נמצא בשליטתנו הוא הלחות.
הלחות בבית מגיעה משני מקורות עיקריים. הראשון הוא עיבוי: אדים חמים ממקלחת, מבישול או מייבוש כביסה פוגשים קיר או תקרה קרים והופכים לטיפות מים. השני הוא חדירת מים מבחוץ או מבפנים, למשל מנזילה בצנרת, מאיטום לקוי בגג או במרפסת, או מסדק בקיר חיצוני. ההבחנה בין השניים חשובה, כי הטיפול בכל אחד מהם שונה לגמרי.
איך מזהים את מקור הבעיה
עובש שמקורו בעיבוי מופיע בדרך כלל במקומות קבועים: פינות תקרה בחדר הרחצה, סביב חלונות, מאחורי רהיטים שצמודים לקיר חיצוני ובחדרים שבהם מייבשים כביסה. הוא נוטה להחמיר בחורף ולהיעלם כמעט לגמרי בקיץ, והקיר עצמו יבש למגע רוב הזמן.
עובש שמקורו בנזילה או בחדירת מים נראה אחרת. לעיתים קרובות מלווים אותו כתם רטיבות שמתפשט, צבע שמתנפח ומתקלף, טיח שמתפורר או ריח טחב חזק שלא נעלם גם אחרי אוורור. אם הכתם מופיע בקיר שמעברו השני יש מקלחת, או בתקרה שמתחת לדירת השכנים, סביר שמדובר בנזילה. במקרים כאלה אין טעם לנקות ולצבוע לפני שאיש מקצוע מאתר את המקור ומתקן אותו.
ניקוי בטוח: ציוד, אוורור וסדר פעולות
לפני שמתחילים, פותחים חלון או מפעילים וונטה, ולובשים כפפות. כשמדובר בשטח גדול יותר מכמה כתמים קטנים, כדאי להוסיף משקפי מגן ומסכה, כי הקרצוף מפזר נבגים באוויר. אנשים עם אסתמה, אלרגיות או מערכת חיסון מוחלשת מוטב שלא יבצעו את הניקוי בעצמם, ושלא ישהו בחדר בזמן העבודה.
על משטחים קשים ולא סופגים, כמו אריחים, זכוכית ואמבט, אפשר להשתמש בתכשיר ייעודי להסרת עובש או באקונומיקה מדוללת, לפי ההוראות שעל האריזה. מרססים או מורחים, ממתינים כמה דקות, מקרצפים במברשת, שוטפים במים ומייבשים. הכלל החשוב ביותר: לא מערבבים אקונומיקה עם שום חומר ניקוי אחר, ובמיוחד לא עם חומץ, עם מסירי אבנית או עם אמוניה, משום שהתערובת משחררת גזים מסוכנים.
- לאוורר את החדר לפני הניקוי, במהלכו ואחריו
- לעבוד עם כפפות, ובשטח גדול גם עם מסכה ומשקפי מגן
- להשתמש בחומר אחד בלבד בכל פעם
- לייבש היטב את המשטח בסיום
- לכבס או לזרוק את המטליות והספוגים ששימשו לניקוי
פוגות, סיליקון ותקרות: הטיפול בכל משטח
הפוגות שבין האריחים נקבוביות, ולכן העובש נאחז בהן עמוק יותר מאשר באריח עצמו. מברשת קשיחה קטנה, או מברשת שיניים ישנה, מאפשרת להגיע לתוך החריץ. אם הפוגות נשארות כהות גם אחרי כמה ניקויים, אפשר לחדש אותן: לגרד את השכבה העליונה ולמרוח רובה חדשה, רצוי כזו שמכילה חומר מעכב עובש.
סיליקון שהשחיר מבפנים הוא סיפור אחר. כשהעובש חודר אל תוך החומר, שום קרצוף לא יחזיר לו את הצבע. הפתרון הוא להסיר את הפס הישן בסכין חיתוך, לנקות ולייבש היטב את המרווח, ולמרוח סיליקון סניטרי חדש. זו עבודה של שעה בערך, והיא משנה את מראה חדר הרחצה כולו.
על תקרה או קיר צבועים מנגבים בעדינות במטלית לחה עם התכשיר, בלי להרטיב את הקיר יותר מדי. אחרי שהמשטח יבש לגמרי אפשר לצבוע בצבע ייעודי לחדרים רטובים. צביעה מעל עובש שלא נוקה רק מסתירה אותו לזמן קצר, והוא יבצבץ שוב מבעד לשכבה החדשה.
מניעה יומיומית: להילחם בלחות, לא בכתמים
ההרגל היעיל ביותר הוא גם הפשוט ביותר: לאוורר. אחרי מקלחת משאירים חלון פתוח או וונטה פועלת לפחות רבע שעה, ואת דלת המקלחון משאירים פתוחה כדי שהמים יתאדו. מגב קטן שתלוי במקלחת ומשמש לניגוב הקירות והזכוכית בסוף כל רחצה מסלק את רוב המים בתוך חצי דקה.
גם מחוץ לחדר הרחצה יש מה לעשות. בזמן בישול מפעילים קולט אדים ומכסים סירים. כביסה עדיף לייבש במרפסת או במייבש, ואם אין ברירה אלא לתלות בתוך הבית, בוחרים חדר עם חלון פתוח. רהיטים גדולים מרחיקים כמה סנטימטרים מקירות חיצוניים כדי שהאוויר יזרום מאחוריהם. בדירות לחות במיוחד, סופח לחות חשמלי או הפעלת המזגן במצב ייבוש יכולים לעזור בחודשי החורף.
מתי מזמינים איש מקצוע
יש מצבים שבהם ניקוי ביתי פשוט אינו מספיק. אם העובש מכסה שטח נרחב, אם הוא חוזר שוב ושוב לאותו מקום למרות אוורור טוב, אם יש סימנים לנזילה או אם הקיר רטוב למגע, כדאי להזמין בדיקה. מאתר נזילות, איש איטום או שרברב יוכלו לקבוע מה המקור ולהציע פתרון. כדאי לקבל יותר מהצעת מחיר אחת ולבקש פירוט כתוב של העבודה ושל האחריות עליה.
מי שגר בשכירות צריך לדווח לבעל הדירה בכתב, רצוי בצירוף תמונות, כבר כשהבעיה מתגלה. האחריות לתיקון תלויה בנסיבות ובמה שנקבע בחוזה, ובמקרה של מחלוקת אפשר להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך. ואם מישהו מבני הבית סובל משיעול מתמשך, מקוצר נשימה או מגירויים שמחמירים דווקא בבית, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולספר לו על העובש.
לסיכום, עובש הוא קודם כול בעיה של לחות, ורק אחר כך בעיה של ניקיון. ניקוי זהיר עם אוורור וציוד מגן יסיר את הכתמים, חידוש פוגות וסיליקון יחזיר לחדר הרחצה את המראה שלו, אבל רק הרגלי אוורור קבועים וטיפול במקור המים ימנעו מהעובש לחזור. כשהבעיה גדולה או עקשנית, פנייה מוקדמת לאיש מקצוע תחסוך כסף, זמן ועוגמת נפש.